סטודנטית לתואר שנימרכז לימודים אקדמיים אור יהודה-מנהלת פורטל משרד החינוך מחוז תל אביב, מדריכת תקשוב

התמונה שלי
Israel
מטרת הבלוג - להציף את רצף התפתחות החשיבה בהקשר להוראה, במסגרת לימודי תואר שני בתקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים

יום שני, 28 ביולי 2014

אחרית דבר- קיבלתי 90!!!

בנימה אישית
עם סיום כתיבת הסמינריון, נתתי לעצמי לשקוע במחשבה לאחור, מין רפלקציה לא מכוונת על עצמי ככותבת בלוג. בניגוד לשמועות, אהבתי את מעמד ההתלבטות שלפני הכתיבה, את התחבטות הנפש והחשיבה
 על מה אכתוב. מאיזו זווית?
אילו השקפות שונות ניתן להציג?
 מהי האמת שלי והאם אני יכולה לחיות איתה?
האם יהיה לי העוז לגלות אמת אחרת ולאמץ אותה במקום זו עליה  הגנתי והאמנתי בה עד כה?
ואז מגיע רגע הלחיצה כפתור post  בבלוג. זהו רגע חגיגי, רגע שבו אני מחליפה את הכובע של ,
כותב" לכובע "קורא".

תחת כובע זה, אני מתחילה לבקר את הכותבת. רק כאשר "הקורא" ו"הכותב" שבי, מנהלים
ביניהם דו שיח נוקב, רק אז אני משחררת את הפוסט לאוויר, בלי עטיפות ותחפושות אך 
 עם חשש בלב שמא יצטנן ...

תמיד מצאתי נושא שעניין אותי וידעתי מה אכתוב גם בשבוע הבא. גם היום מסתובבים לי בראש
כל מיני נושאים שמיועדים לבלוג שלי, ואלה הפוסטים שעדיין לא נכתבו.כתיבת עבודה זו
גרמה לי להבין שיש שוני בין רפלקציה מודעת ומובנית על פי מודל כלשהו,לעומת רפלקציה ספונטנית.
בכתיבת הבלוג שלי,

ברור לי עכשיו שעסקתי ברפלקציה ספונטנית ללא מודל מובנה כלשהו.
ידעתי שיש רמות שונות של חשיבה, וניסיתי לאתר בתוך הכתיבה ובתוכי, את הרמות הגבוהות.

הסקרנות שלי כמעט גרמה לי לקחת גם את הבלוג שלי ולנתח אותו ע"פ המודל שהצגתי כאן בעבודה זו.
לדעתי הייתי מגלה שאין לי את כל הרמות ע"פ המודל, אך האם אוכל להיות אובייקטיבית?
ונגיד שאהיה אובייקטיבית בניתוח, האם האוביקטיביות שלי תהיה מספיק שקופה בתיאור הממצאים?

מה שבטוח, שכתיבת בלוג עשה לי "משהו" שאני עדיין לא יודעת לאן זה יוביל אותי, את הדחיפות,
 אני מרגישה מידי פעם, בגב.

אני לא זונחת את הרעיון לנתח את הבלוג שלי גם, אך כרגע נח לי לסמוך על גילה לוי עצמון שעשתה עבודה מצוינת בהערכת הבלוג שלי.

סנדי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה