פוסט 3
אני לא יכולה לקרוא בישיבה
לא יכולה לקרוא בישיבה. כאשר נאלצתי לקרוא, בעיקר ספרי היסטוריה משעממים, עשיתי זאת בשכיבה. כאשר קראתי ספר להנאתי, גם כן בשכיבה, כאשר התכוננתי למבחנים, למדתי בשכיבה.
יש יתרונות ברורים בשיטה שלי: בקלות נרדמים עם ספר היסטוריה על החזה, אפשר לחלום עם עיניים פקוחות על מקומות ואירועים משמחים יותר מאשר הפרק: "האנטישמיות בעת החדשה" ועוד.
לימים גיליתי שקוראים לזה" טיפוס לומד" שיש לי סגנון למידה מועדף עלי שמתבטא ב: אוהבת פרויקטים, שאלות פתוחות, גישה אינטרדיסציפלינרית, חיפוש, מעדיפה סדנאות, פעלתנות והערכה מעצבת.
מתנגדת ללמידה בעל פה, עבודות עם ציון, שינון חומר, חוסר פעלתנות וקבלת תשובות.
מה זה אומר עלי כלומד? וכמורה?
כלומד לא יכולתי לשבת בכתה לאורך כל השיעור. יצאתי לשרותים ולא חזרתי או שהוצאתי ע"י המורה דבר שהיה מוסכם על שנינו . במבחנים קיבלתי ציונים גבוהים, דבר שהרגיז את המורים שלי עוד יותר. אני המשכתי ללמוד בשכיבה, דבר שהיה בלתי נתפס עבור כולם.
כמורה, אני יודעת שלאנשים שונים יש אופנים מסוימים שבהם הם קולטים מידע באופן מיטבי ולכן גם יעדיפו לצרוך מידע באופנים אלו. התיאוריות שמדברות על סגנונות למידה טוענות שאם מורים יתאימו את ההוראה לסגנון הלמידה היחודי של כל לומד, הדבר יביא לשיפור הלמידה ולהישגים טובים יותר.
נשאלת השאלה האם מורה שמלמד בדרך כלל לפי הסגנון שלו יכול לקחת בחשבון, בתכנון שיעוריו, את כל סגנונות הלמידה של תלמידיו? סרטון על סגנונות למידה
קטלין בטלר (1984) טענה שפרופיל סגנונות הלמידה של סטודנט "אופייני" השתנה לאחרונה ויש הרבה יותר סגנונות למידה שצריך להתחשב בהם. אם יש הבדלים גדולים בין אנשים בשיטות הלמידה ועיבוד המידע, איך ניתן להתחשב בכולם?
עם הזמן הבנתי, שלא תמיד החומר הנלמד מגיע אלינו בצורה הנוחה לנו, על כן רצוי לעודד ואת התלמיד לפתח סגנונות למידה שונים כדי שידע להתמודד בהצלחה עם כל סגנון.
אנחנו כמורים צריכים להיות מודעים לשוני הגדול בין הלומדים ולנסות לפתח אצלם גם סגנונות מועדפים פחות.
ואצלי...השינוי החל לפני כשלוש עשרה שנים, כאשר פגשתי אותו בלי כוונה ולאחר date והכרות קצרה, התאהבנו.
מאז אני לוקחת אותו לכל מקום אליו אני מגיעה, כי כמו כל זוג אוהב, גם אנחנו הולכים יחד לכל מקום.
אני מקדישה לו הרבה תשומת לב וזמן, אחרת הוא יעזוב אותי למען מישהי צעירה ממני,
אני מפנקת אותו עם מתנות, שדרוגים וגדג'טים כדי שלא ירגיש נחות מאחרים בחברה שלו
למענו נאלצתי לוותר על שעות פנאי, על ראייה ללא משקפיים, והרשימה ארוכה אבל אני מנסה לא להרגיז אותו יותר מידי...
אך הדבר החשוב ביותר שוויתרתי למענו לאחר דרישה חד משמעית מצידו, הוא ההרגל שלי לקרוא/ללמוד בשכיבה.
וכך בצער רב וויתרתי על הזהות שלי, האישיות שלי, הטיפוס לומד שלי עליו שמרתי לאורך כל השנים. אני כבר לא סוג "טיפוס לומד בשכיבה"!!! את כל הייחודיות הקרבתי על מזבח הזוגיות הזו.
לאט ובזהירות עודד אותי אהובי לפתח סגנון למידה שאמנם לא נכלל במועדפים שלי, אך עכשיו אני מסוגלת לאתר חומרי מידע נחוצים לי, לדעת היכן לחפש מידע, לסנן מה שנחוץ ומה שלא, להתעדכן ולהיות מעודכנת כל הזמן, בעידודו הפעיל התחלתי לפתח חומרי למידה והוראה ש ייחודיים רק לי, ליזום פרויקטים ולבצע אותם, להחליט על דרך הובלתם, לארגן, ולעשות זאת כל פעם מחדש, להשתמש בהערכה איכותית ולא רק כמותית, ליצור תוצר חדשני כגון משימה מתוקשבת ע"י חיבור בין שני תחומים שנראים כרחוקים זה מזה. (אוחזר מהאתר של ד"ר דוד פסיג 2000)
בזכותו, התחלתי לראות את העולם בצורה מורכבת ולא פשטנית. המסקנות שהסקתי וההחלטות שקיבלתי הפכו מושכלות יותר מאשר אצל מישהו המחפש תשובות מן המוכן, נראה לי שבזמן שהותנו יחד הפכתי
ל "רב טיפוסים" ורק כך אני מסוגלת לקחת אחריות לפיתוח הלימוד העצמי שלי.
אך לפעמים בלילה בלילה, לאחר שהוא סיים את יום העבודה שלו, אני לוקחת ספר טוב וקוראת אותו
להנאתי ב ש כ י ב ה!!
נ.ב בכל הזמן הזה שאנחנו מבלים יחד, אף פעם לא שאלתי את עצמי, מה הוא בעצם מרגיש כלפי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה