פוסט מס' 7

מה לומדים מכישלונות?

אם יש משהו שאני שונאת זה מבחן ואם יש מבחן שאני הכי הכי שונאת, זה מבחן שנכשלתי בו.

מקרה שהיה כך היה:

קורס למידה וחשיבה, קורס מעניין , הרבה המחשות, סרטונים, ניסויים, מסקנות ותובנות שאף פעם לא הייתי מגיעה אליהן לולא הקורס הזה. הייתי מרותקת לשיעורים עד כדי כך שאפילו לא כתבתי סיכומי שיעור כדי לא לפספס. לא הרשיתי לעצמי לצאת לרגע משיעור זה ובלעתי כל הסבר, דוגמה ומודל. הייתי בטוחה שאני בשליטה בזכות העניין שהרגשתי.

לפני מועד המבחן עברתי על החומר אך לא התעכבתי יותר מידי, הכל היה מובן וסמכתי על היכולת שלי לענות על שאלות שאת הנושא שלהן אני מכירה היטב. הכנתי אמנם דף A4, עברתי על מבחנים קודמים והייתי בטוחה שאני מצליחה מה עוד שאהבתי את הנושאים.

ביום המבחן הגעתי טובת לב ומוכנה נפשית, אפילו המשגיחים לא הפחידו אותי, הביטחון שלי ישב לו שלו ובטוח וחיכה להזדמנות להוכיח את עצמו.

כשקיבלתי את טופס המבחן העפתי בו מבט ולא הבנתי מדוע אני לא מזהה את הנושאים שלמדנו בקורס. לא יכול להיות חשבתי לעצמי. תתאפסי, תתרכזי, תתארגני ותנשמי עמוק! שום פקודה שנתתי לעצמי לא הועילה. לא הבנתי את השאלות ולא ידעתי מה לענות.  לא שכחתי, לא התבלבלתי ולא התרגשתי. פשוט: לא ידעתי. לא הבנתי איך יתכן שלא ידעתי, אך זו האמת. הבטתי  בדף ולא יכולתי להניע אצבע. הכישלון היה ברור, מה שלא ידעתי הוא עד כמה...

התוצאה טפחה על פני:  52 ! נכשל, נכשל ושוב נכשל.

הכישלון הוביל אותי להחלטה אמיצה: לא להתבייש. זה אמנם לא כבוד גדול אבל אמנף את הכישלון, למשהו חיובי.

אך כיצד הכישלון יכול להועיל?

תוך כדי רחמים עצמיים והאשמת המרצה, כמובן, התחלתי לעשות חשבון נפש.

• אני טעיתי? - ומי אם לא את? (לעג הביטחון שלי שקיבל בעיטה)
• במה ואיפה? - לא למדת ברצינות, הסתמכת רק על הזיכרון וזו טעות. (צייץ "ההוא")
• איך לא תחזרי על הטעות? הרי יש לך רק מועד ב' ולא יותר?- צריך ללמוד אחרת (שאג הביטחון הפגוע שלי)
• איך?- (שאלתי בקול ענות חלשה) ללמוד מטעויות. !!! (פסק הביטחון המשתקם)

כדי להבטיח את עצמי מפני כישלון נוסף, ניסחתי כמה כללים:

1. זמן תגובה- תפסיקי להיות המומה תתאוששי מהר ותתחילי לתכנן את ההמשך.
2. חייבת לוותר על הנאות החיים כדי להשיג ציון טוב יותר- הכוונה לא ללכת לשחות  או להיפגש עם חברות או כל דבר מהנה אחר. פשוט שבי, תלמדי ותסבלי.
3. להכיר אנשים שחווים את אותה בעיה- עד מהרה הבנתי שלא כל מי שנכשל הודיע על כך בקול רם, על כן חיפשתי בדיסקרטיות ומצאתי חברה לצרה. התחלנו ללמוד יחד. צרת רבים חצי נחמה? כן כן, חצי נחמה בהחלט.
4. תדעי מה יש במבחנים קודמים אך למדי כאילו את לא ידעת- מרצים משנים את המבחנים, זה לא היה חכם מצידך לחשוב אחרת.
5. תלמדי למבחן בכל מאודך ואל תסמכי על המזל- אספי חומרי למידה מהקורס, את אלה שלא טרחת לכתוב בשיעור מרוב שהיית מרותקת וסדרי אותם לפי נושאים. אספי את כל הסרטונים שהוצגו בקורס כדי לצפות בהם בהתאם לנושא. 
6. אל תנסי להספיק וללמוד הכל – במעט זמן- יישמי את מה שלמדת בקורס: המוח אינו יכול לקלוט כמויות גדולות של חומר ברמה עמוקה ובזמן קצר. המוח מבקש הפסקות כדי לתת לחומר לחלחל לתוכו.
7. הכי חשוב- שזה יהיה הכישלון האחרון, שמעת?!

לסיכום: מועד ב' נפל על החופשה שלנו בים המלח. לא נותרה לי ברירה אלא לצאת מהבריכה, לקחת את האוטו, לראות את ים המלח מתרחק ממני יום לאחר שכבשתי אותו, להשאיר את הבעל נופש לבד ולנסוע למבחן הלוך וחזור. זה בהחלט סיפק מנה גדושה של עונש על הכישלון. נכון?

פרולוג
במועד ב' קיבלתי ציון 82 ואם שואלים אותי היום מה למדתי מכישלון זה, התשובה היא

לא להיכשל ?!