סטודנטית לתואר שנימרכז לימודים אקדמיים אור יהודה-מנהלת פורטל משרד החינוך מחוז תל אביב, מדריכת תקשוב

התמונה שלי
Israel
מטרת הבלוג - להציף את רצף התפתחות החשיבה בהקשר להוראה, במסגרת לימודי תואר שני בתקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים

יום שבת, 10 באוגוסט 2013

פוסט מס 10 
זהירות, MOOC לפניך !


אני רוצה לשתף אתכם חוויה אישית:  
לפני שנים,בזמן לימודי לתואר הראשון, נרשמתי מתוך סקרנות לקורס וירטואלי ראשון של מכללת בית ברל (אוף ליין) בשם: "ארבע משוררות- והקול הזה הוא אני" בהנחייתה של  ד"ר נעמי טנא. לא ידעתי למה לצפות אך הספיק לי שהקורס לא מתבצע באופן פרונטלי אלא מהבית. 
הקורס התחיל במשימה שדרשה מאתנו לכרות בתוך שיר של דליה רביקוביץ ולצאת עם תובנות אישיות. (נזרקתי למים בלי גלגל הצלה) בפורום הועלתה שאלה וכל סטודנט, הציג את עמדתו האישית והתווכח עם האחרים. מטבע הדברים העמדות היו שונות ויחודיות לכל אחד. די מהר  התמכרתי. בבוקר לפני צאתי לעבודה נהגתי לפתוח את אתר הקורס כדי לראות אם משיהו חידש משהו, אם יש לי מה לענות, להוסיף או להגיב, בעבודה בכל רגע פנוי בדקתי שוב , עניתי והתוכחתי עם המשתתפים. עם הגעתי הביתה שוב הייתי מתעדכנת, ובערב לפני שינה המשכתי לבלות באתר הקורס. וכך העברתי כמה חודשים מחיי. הקורס היה מרתק, מלמד, מאיר עיניים וממכר. עד היום יש לי חברה מהקורס שלא נפגשנו אישית מעולם, אך יצרנו קשר מיוחד באמצעות הקורס ודליה רביקוביץ ז"ל.
בסיום קורס זה,  מיהרתי להירשם גם לבא אחריו: "עונג עגנון",  בהנחיית ד"ר מעני טנא. איזה תענוג! התעמקתי בכתבי עגנון והשקעתי שעות וימים בפענוח הרבדים שרק עגנון מסוגל היה לייצר, התוכחתי עם עמיתי לקורס עד שהתפתחו לי יבלות במח. מאז, כל קורס אחר לא דמה ולא השתווה לקורס זה. עד היום אני נהנית להיזכר בחוויה.
זה היה הMOOC הראשון שלי!


ואז נתקלתי במשפט זה


Giving away free online classes by great academics from many of the world’s best
institutions will destroy the business model of the university
                                                     
                                                                                           מתוך המאמר-  mooc technology
האמנם?
עם תחילת עידן הweb2 השיתוף החל כטפטוף קטן ועד מהרה הפך לזרם חזק.
אנחנו מוצפים בשיתוף, החל משיתופים אישיים ואינטימיים של אנשים  ועד לשיתוף של חברות כמו ערוצי טלויזיה ורדיו שמשתפים אותנו המאזינים והצופים בבחירת השיר או המועמד הטוב ביותר. היום ניתן לראות טלויזיה באמצעות אתר maco ולשמוע רדיו באמצעות האינטרנט. אז למה לא לשתף אותנו בתכני ידע אקדמי שיכול לקדם את האדם לעתיד טוב יותר?  
עד היום כל מי ששיתף בתכנים לא יצא נפסד, ההפך הוא הנכון. שיתוף בקבצי מוסיקה לא גרם ללהקות להפסיק ליצור ולהופיע, הם יצרו עוד מוסיקה על מנת לספק את דרישת הקהל  והתפרסמו עוד יותר. שיתוף בידע ובניסיונם של אנשים העשיר ולעתים אף הרגיע את מי שביקש מידע לפני  התנסות כמו ניתוח, נסיעה ועוד.
כך יקרה גם עם ההשכלה הגבוהה שעד לא מזמן הייתה מנת חלקם של חלק מהאוכלוסייה. האוניברסיטאות אמנם עשו שימוש בטכנולוגיה, אך זו נשארה בין כתלי המוסד. מי שרצה להינות מהידע והחידושים היה צריך לקבל אישור על התאמתו ללימודים, לשלם ולהירשם לקורסים, להיות נוכח בהרצאות פרונטליות, להכין עבודות ומבחנים ולקוות שיצליח.  הידע עדיין היה שייך למרצה והסטודנטים קנו, תרתי משמע, את המידע.
בקורסי ה mooc המורים הטובים בעולם משתפים את רעיונותיהם עם כל העולם. הרעיון הוא לעזור לסטודנטים  שרוצים השכלה גבוהה, להשיג אותה ללא עלות ובנוחות מהבית. כיום חלק מהקורסים מועברים בשיטה זו וחלק פרונטליים כתמיד, אך הדרך בה התקבלו קורסי הMOOC מבשרת על המגמה העתידית שכבר בדרך.
איך עובד ה mooc ?
השיעור מתחיל בהקניה מוקלטת ומוסרטת של הנושא הנלמד ולאחריו תרגול קצר להבנת הנושא. הסטודנט יכול לעצור את ההקלטה בכל רגע על מנת לחזור ולשמוע שוב ושוב עד להבנת הנושא. במהלך השיעור ולאחריו הסטודנטים עונים על שאלות והם בעצמם מדרגים את הרעיונות הטובים ביותר כך שלבסוף הרעיון או הפתרון הטוב ביותר, מקבל את מספר הנקודות הגבוה ביותר. שיטה זו פועלת גם עבור המטלות שהם מבצעים. הסטודנטים מקבלים אקרדיטציה על הקורסים. הם לומדים בעצמם, אך לא לבד, מאחר ויש להם קבוצת שיתוף. הפדגוגיה שמתבקשת היא הפדגוגיה הקונקטיביסטית
(-Conectivism) און ליין ומאפשרת לכל סטודנט לשתף ולהשתתף בהבניית הידע הקבוצתי של הקורס.
דומה לקורסים בהם השתתפתי: "ארבע משוררות" ו"עונג עגנון."


ומה רווח המרצים?
בקורס MOOC המרצה מלמד כמות גדולה של תלמידים בבת אחת, הרבה מעבר למה שהיה רגיל. יש אתגר לא קטן בסוג זה של עבודה. כיוון שהעידן הטכנולוגי נכנס בעצמה לחיינו, סביר להניח שמרצה שמעוניין להעשיר את הרזומה שלו, ולהנחות קורס mooc, יכול לפרסם מחקר בעקבות התנסותו וממצאיו בקורס ולהתפרסם כמרצה חדשני  ופורץ דרך. זו הזדמנות טובה עבורו, להנהיג מסורת של למידה שונה ויוצאת דופן באוניברסיטה בה הוא מלמד. גם מרצים אחרים שירצו לחקור את השיטה והתנהלות קורסי mooc, יפנו למרצה שכבר התנסה בקורסים אלו כדי שישמש להם מנחה ומקור מידע.
בעקבות הכרות  אינטנסיבית עם הסטודנטים, יכול המרצה שניהל את ה mooc לאתר ולגייס את המוחות הטובים ביותר שהתבלטו לאורך הקורס. כל זאת ועוד מעמיד את המרצה בראש ההיררכיה מבחינת הובלת האוניברסיטה ליישום פדגוגיה וטכנולוגיה חדשניות מותאמת  למאה ה21.
לאור נסיוני בהשתתפות בקורסים  פרונטליים וב mooc (הקדום קצת), לא נשאר לי אלא להמליץ בחום לנסות את האופציה השניה.


הנה דוגמה לקורסים קונקטיביסטים במכללת אורנים:
הנחיות איך הקורס עובד
רשימת קורסים                                            
                                                             פדגוגיה קונקטיביסטית

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה