סטודנטית לתואר שנימרכז לימודים אקדמיים אור יהודה-מנהלת פורטל משרד החינוך מחוז תל אביב, מדריכת תקשוב

התמונה שלי
Israel
מטרת הבלוג - להציף את רצף התפתחות החשיבה בהקשר להוראה, במסגרת לימודי תואר שני בתקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים

יום שני, 19 באוגוסט 2013

פוסט מספר 11

למידה, שכחה ומה שביניהן...

נדמה לי שקורס למידה וחשיבה השפיע עלי עד כדי כך שקשה לי לשכח אותו. ולא שאני לא מנסה . אני מתאמצת ומתרגלת, עושה חזרות ומשקיעה, אך לא מצליחה.

לעתים תכופות מבזיק בזיכרוני קוף שמצליח לכבות מספרים לפי סדר עולה וגם יורד במהירות שקשה לעקוב אחריו, על גבי צג מחשב. לעתים אחרות יש לי חזיון על תינוק שמחקה הבעות פנים של אמו, או ניתוח הראש המפורסם שהחולה דיברה עם הרופא תוך כדי ניתוח . אני גם יכולה לקשר כל הבזק לתיאוריה שלו ואפילו לדעת מה היתה השאלה במבחן על תיאוריה זו או אחרת. אך לשכח לא מצליחה.

זה לא כי אני לא יודעת לשכוח, אני בהחלט עושה זאת גם בלי להתכוון. שכחתי שהייתה לנו הצגה, שכחתי לקנות חלב ובבוקר לא היה לנו לקפה, שכחתי את מייבש השיעור במלון האחרון ששהינו בו ושכחתי עוד הרבה דברים אחרים שאני לא זוכרת... אז למה אני לא מצליחה לשכוח את הקורס למידה וחשיבה?

ניסיתי לבדוק כיצד מחשבות נוצרות וכיצד הן נעלמות.



"חשיבה הינה פעילות מוחית העוסקת בקלט, עיבוד וארגון של מידע,  הן הנקלט מחוץ למוח ומגיע אלינו באמצעות החושים והן במידע הנשלף מתוכנו - מהזיכרון  וממאגר החוויות שלנו.

                                                               דרורית גל-פז  MSC בפסיכותרפיה קוגניטיבית




איך נראית החשיבה
                                                                            
מוחו של אדם יודע לאפסן את כל המידע שנחשף אליו, לאחר שסידר אותו בצורה של תבניות וזאת כדי לעשות סדר ולהיות מסוגל לנתח, ללמוד ולהבין מכל זה משהו.  לשם כך המוח כל הזמן בונה תבניות שונות ולתוכן הוא מכניס את האירועים השונים, כאשר כל אירוע יכול להשתייך למספר תבניות שונות.
כדי למיין את המידע, מוח האדם מחפש מכנים משותפים שישנם באירועים השונים אליהם היה חשוף. וכל מכנה משותף כזה הופך לתבנית.
אם כך אירוע בודד לא יכול לקבל תבנית, הוא צף לבדו ללא מנוחה עד שאירוע דומה לו מופיע ואז נוצר המכנה המשותף ושניהם יחד מקבלים תבנית.
אולי זה מסביר את חוסר המנוחה שיש לי בנושא למידה וחשיבה? הקורס הזה היווה אירוע בודד שנרשם במוחי ואין לו תבנית עדיין...אכן היה זה קורס שהשפיע עלי, השאיר בי רושם ונחרט בזיכרון.
ואולי נוצרה אצלי האסוציאציה של חשיבה ולמידה= כישלון שטעמו מריר עד היום?
ויתכן גם שעדיין לא פיתחתי את המנגנון הכל כך נחוץ:  "העוז לשכוח"

                                                                                    מבוסס על הטקסונומיה העתידית של ד"ר פסיג

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה