הי בלוג שלי,
אני יודעת שהזנחתי אותך לאחרונה, למרות שלא בכוונה. אתה יודע, לחץ. עבודות סוף התואר, סמינריון,(על כך אספר לך בנפרד) ציונים לתלמידים, ועוד ועוד...
תוך כדי כתיבה אני מבינה שההסבר שלי נראה כתרוץ סטנדרטי ולא אמין, סתם משהו שגיבבתי. הנה מצאתי עוד הסבר מדוע לכתוב בכלל ולמה בלוג בפרט.
שימוש יצירתי בשפה הכתובה, פותח חלון, דרכו הכותב מאפשר לאחרים להביט על היצירתיות שלו, על שליטתו נושאים עליהם הוא כותב, על נקודת המבט האישית של תפיסת העולם שלו, על היצריות שבו, על עולמו הפנימי ועל יכולתו להתאים את כתיבתו למטרות שונות וכמובן,יש עוד.
אך התפקיד המשמעותי של הכתיבה נעוץ ביכולתה לעצב את תהליך החשיבה של הכותב.
תוך כדי תהליך יצירת משמעות לכתיבה (הכתיבה עצמה נחשבת לתהליך טכני עד למתן משמעות) הכותב מוחק, מתקן, מגבש, שולף רעיונות מזכרונו, מלביש אותם בעיטורים, מנקה את ערפילי החשיבה עד שהתמונה בהירה לדעתו, אך עדיין משאיר או מפזר מעט עננים כדי שהקורא יראה את התמונה שהוא בוחר לראות מתוך מכלול האמונות והדיעות שגיבש לעצמו עם השנים.
וכך נוצר יחס אסינכרוני אך אינטימי בין הקורא לכותב.
הכותב מכוון את כתיבתו לקורא הפוטנציאלי, חושב עליו, מדמיין אותו, מעריך את טעמו ורצונו, מדמיין את תגובותיו ובהתאם לכך משנה, מוסיף, מחליף...
הקורא, מצידו מאפשר לכותב להכניס אותו לתוך העולם שברא ולהוודע לנפתולי הדמיון שיצר, דבר המאפשר לו לתת ביטוי למצבו הנפשי בהתאם לתפישתו את החוויה הסוביקטיבית שלו.
כמה כח יש לכתיבה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה